.יכול להיות שאת לא קוראת לזה הצלחה

.את לא עוצרת בשביל דברים כאלה

.מבחינתך, הצלחות זה של אחרים

.אצלך זה פשוט… מה שצריך לקרות

?ואם הצלחת – אז למה להתעכב על זה

?ואם בקושי – אז למה לקרוא לזה הצלחה

אבל יש רגעים ביום שלך שמישהי אחרת הייתה .עוצרת בשבילם

.כי היא הייתה רואה מה את לא רואה

.שהיה לך קשה, ונשארת

.שפחדת, ודיברת בכל זאת

שרצית לברוח, ונשארת בחדר עוד קצת

.היא הייתה אומרת לך – תראי

.היית שם, ועשית משהו שלא היה מובן מאליו

.אולי רק לך הוא לא מובן מאליו

.וזה כל הסיפור

 יש לך דרך משלך, אבל את לא תמיד מחשיבה .אותה

.כי מדדת את עצמך לפי קצב שלא שלך

ולפעמים, רק בגלל זה, את לא רואה שאת זזה בכלל. אבל את כן

וזה שקט, וזה עמוק, וזה לא תמיד קופץ לעין

.אבל זה שם

.וגם לזה מגיע רגע לעצור

.לא לחגוג בקול גדול, אם לא מתאים לך

.אבל לדעת

.שזה שלך

.ושזה אמיתי