מיתוסים על חרדה חברתית

5 מיתוסים על חרדה חברתית שחשוב לנפץ:

1. מיתוס: אנשים עם חרדה חברתית הם ביישנים מטבעם

מציאות: ביישנות וחרדה חברתית אינם אותו הדבר. בעוד שביישנות היא תכונת אופי, חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המערבת פחד עז מאינטראקציות חברתיות או מביקורת. אנשים עם חרדה חברתית עשויים להיות חברותיים באופיים אך מוגבלים בשל החרדה.

2. מיתוס: חרדה חברתית היא פשוט פחד מהציבור או דיבור בפני קהל

מציאות: חרדה חברתית יכולה לכלול מצבים רבים מעבר לדיבור מול קהל, כמו פחד מהשתתפות בשיחות יומיומיות, אכילה בציבור, או אפילו יצירת קשר עין. היא רחבה יותר מסיטואציה אחת בלבד.

3. מיתוס: אנשים עם חרדה חברתית סתם מגזימים ויכולים “להתגבר על זה” בקלות

מציאות: חרדה חברתית היא הפרעה נפשית מורכבת ולא רק “גישה שלילית” שניתן לשנות ברגע. היא מצריכה לעיתים קרובות טיפול מקצועי, כמו טיפול קבוצתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ולעיתים גם תרופות.

4. מיתוס: חרדה חברתית היא תוצאה של חוויות רעות בלבד

מציאות: בעוד שחוויות שליליות בעבר עשויות לתרום להתפתחות של חרדה חברתית, יש גם מרכיבים גנטיים, ביולוגיים וסביבתיים שיכולים להשפיע. כלומר, לא תמיד אפשר לקשר אותה לחוויה טראומטית מסוימת.

5. מיתוס: אנשים עם חרדה חברתית לא רוצים חברים או מערכות יחסים

מציאות: אנשים עם חרדה חברתית כמהים לחברויות ולקרבה, אך הפחד מדחייה או שיפוטיות מונע מהם לעיתים ליצור קשרים קרובים. חשוב להבין שהם אינם נמנעים ממפגשים חברתיים מתוך בחירה, אלא מתוך פחד ופגיעות.

יש לכם עוד מיתוס? ספרו לנו.